<h1>השלמה — כללי דקנקנים</h1>
<h2>דף עג.</h2>
כי אתא רבין אמר ר' יוחנן (אמר) יין נסך שנפל [לבור ונפל] שם קיתון של מים רואין את ההיתר כאילו אינו וכו'. לכאורה נראה דלא סבירא לי' ראשון ראשון בטל וסתמא יש בבור יין הרבה שאין ביין נסך הנופל לתוכו כדי לתת בו טעם ואפי' הכי טעמא דנפל שם קיתון של מים הא לאו הכי אסור הכל. ויש לפרש שאין בבור כי אם מעט יין ויש ביין נסך הנופל בתוכו כדי לתת בו טעם ומשום הכי אם לא נפל שם קיתון של מים אסור הכל ולעולם ס"ל לרבין ראשון ראשון בטל, וכן פסק הרב ר' משה ז"ל בצלצול קטן ראשון ראשון בטל. וממנו תלמוד לכל שאר איסורין שנתבטלו בששים ונפל שם עוד איסור ואין בהיתר [כדי] לבטל איסור ראשון ואיסור שני כיון שכבר נתבטל [ה]איסור קודם שנפל איסור שני אינו חוזר וניעור. ודוקא בשנמוח איסור ראשון אבל אם לא נמוח איסור ראשון ומכירו חוזר וניעור, שהרי אם נפל איסור ראשון לתוך קדרה אחרת אוסר. ועוד יש לפרש דאפי' למאן דאמר (כרב דימי) [כרבין] דלא אמרינן ראשון ראשון בטל הני מילי ביין נסך שאוסר בכל שהוא אבל בשאר איסורין אמרינן ראשון ראשון בטל, (והני מילי ביין נסך שאיסורו במשהו) ולא שנא בלול ולא שנא שאינו בלול. אי נמי יש לחלק בין בלול לשאינו בלול כדפרישנא. ומאי דאמרינן מאי איכא (למימר) בין דמתני אמתני' למאן דמתני אדרבין דמתני' לא בעי תחלה דרבין בעי תחלה. בהא פליגי דמאן דבעי תחלה סבירא לי' חתיכה עצמה נעשית נבלה בבלול ולפיכך אם נפל מתחלה היין נסך ביין היתר ואסרו חשבינן ליה כאילו הכל יין נסך, וכשנפל שם אח"כ קיתון של מים בעינן שיהא במים כדי לבטל כל היין ואם אין בו אלא כדי לבטל היי"נ אסור דחתיכה עצמה נעשה נבלה בבלול. ואעפ"י ששנינו במס' תרומות דלא אמרינן ח"ע נ"נ כדפרישנא לעיל הנ"מ באיסור שאינו בלול אבל באיסור בלול ח"ע נעשה נבלה. ומאן דלא בעי תחלה ס"ל דלא אמרינן ח"ע נ"נ אף בבלול, ולפיכך אעפ"י שנתערב תחלה יי"נ ביין היתר ואסור הכל ואח"כ נפל שם קיתון של מים ויש בו כדי לבטל היי"נ אעפ"י שאין במים כדי (שאין) לבטל יין נסך ויין היתר וכבר נאסרו שניהם אפ"ה מותר דלא אמרינן ח"ע נ"נ אף [ב]בלול. ומסתברא דר' אסי הכי ס"ל דלא (אמרינן) בעינן תחלה דהא אמרינן אתמר נמי אמר ר' אסי אמר ר"י שתי כוסות אחת של חולין ואחת של תרומה ומזגן וערבן זה בזה רואין את ההיתר כאילו אינו. קתני מזגן וערבן משמע שמזגן קודם שערבן. במאי עסקינן אי לימא שנתבטל יין של תרומה במים המזוגים בו פשיטא למה לי רואין אלא לאו בשנתן יין של תרומה טעם במים המזוגים בו שכבר נאסרו המים והיין ואפ"ה כשערב שתי הכוסות ויש במים של חולין כדי [לבטל] היין של תרומה אעפ"י שאין בו כדי לבטל את התרומה (והיין) [והמים] המזוגים בו שכבר נאסרו אפ"ה אמרינן רואין ושמע מינה דלא בעינן תחלה, וש"מ דלא אמרינן ח"ע נ"נ אף בבלול במין בשאינו מינו דאיכא למימר רואין לר' יוחנן אבל לחזקי' לית ליה רואין. ולר' יוחנן אית לי' אף בשלא נפל שם קיתון של מים תחלה פי' שאף [שנפל] המים של כוס תרומה [תחלה]. והנה הוסיף עוד חידוש גדול שאף המים הנאסרים כבר עם היין של תרומה מצטרפין לבטל יין של תרומה. וכן הי' אומר אבא מרי ז"ל דלמאן [דסבר דלא] (ד)אמרינן חתיכה עצמה נעשה נבלה אף החתיכה עצמה מצטרפת לבטל האסור. וכ"ת דהכא מיירי כגון שיש בה במי כוס של חולין [כדי לבטל ל"ל מזגן], אלא לאו ש"מ מדקתני מזגן שמי שתי הכוסות מצטרפין לבטל יין של תרומה ואעפ"י שכבר נאסרו (נאסרו) מי כוס התרומה ברוב, רק מה שכתב ברוב צריך עיון שהי' לו לומר [אם] אין בתרומה לתת טעם במים שבשניהם. סליק.
